Korach - 5780 "The Twilight Zone"

Parshat Korach – 5780

Rabbi Shaanan Gelman

 

The Twilight Zone

The final minutes before Shabbos are perhaps the most hectic and panic inducing moments of the week.  It is a last chance to take care of the week’s unfinished business and prepare for the next 25 hours in which it is forbidden to engage in melacha.  It is not uncommon in our homes to frantically dart from room to room, ensuring that the hot-plate has been plugged in, the water urn filled, the lights turned off, refrigerator button taped and toilet paper pre-cut, shirts ironed and the Shabbos candles set-up.

Chazal had their finger on the pulse when they said^[1]:

שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר

There are three things that a person needs to call out on erev Shabbat throughout the house - have you tithed? Have you made an eruv? Have you kindled the candles?

The Rabbis understood human nature - how we tend to leave important tasks off until the final possible moment.

But dont feel too bad if the final moments of your week seem chaotic and frenzied - God himself left a few items of unfinished business for the final moments before Shabbos:

משנה מסכת אבות פרק ה

משנה ו

[*] עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות ויש אומרים אף המזיקין וקבורתו של משה ואילו של אברהם אבינו ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה:

There were ten items crafted by Hakadosh Baruch Hu including the Man, the luchot, the burial site of Moshe, the ram sent to Avraham to be offered in lieu of Yitzchak at the akeida and two items which appear in this week’s sidra:

The sinkhole which opened up and enveloped Korach and his 250 cohorts and all of their property, and the staff of Aaron, which blossoms flowers and almonds as sign of Hashem’s approbation.

 

What is the meaning behind this mishneh?  Hashem just spent six whole days creating the universe and its contents out of thin air.  Does the midrash mean to tell us that God left a few items off for the last minute?  Are supposed to believe that He was in a time crunch, that He was scrambling to remember a few more odds and ends? 

And if you will claim that these are special items - that is not the case!   What about the tzevet, a pair of tongues which according to one opinion was also on the list!

This mishna contains a motley crew of items -  some of which are sublime - like the rainbow, the tablets.  But other items enumerated here are about as mundane as you get; the mouth of a donkey, a hole in the ground, a stick and a pair of tongs!?  This is what God busies Himself with in the final seconds of the week, the crowning achievement of the ששת ימי בראשית?

The Maharal^[2] suggests that there is deeper significance to the time in which Hashem chose to create these items:

Bein Ha’shemashot is neither day nor night, it is neither kodesh or chol, it has characteristics of both and it is a time zone in which it is appropriate to create “physical” items but because of its proximity to Shabbat, the items created during that window have the capacity to rise above the plain of the natural and can enter the spiritual realm.

Bein Hashemashot is that liminal space, the threshold between two realities and different states of existence, it is the twilight zone.

One of the favorite children’s books in my home is a book entitled “Not a Stick” by Antoinette Portis.  In this modern-day classic, the author depicts the main character, a young pig playing with a stick.  On each page the stick is being used in a different way - and the narrator asks the pig why he is playing with an ordinary stick.  The pig’s reply is that this is “not a stick” rather with a little imagination it becomes a paintbrush held by a master artist, a horse being ridden by an adventurous cowboy, a dumbbell hoisted into the air by a massive bodybuilder and a sword being wielded by a brave knight to ward off a ferocious dragon.  The book begins by suggesting that children are silly and lend value to inanimate and worthless objects.  But by the end, the adult reader senses that it is they who are dull and lacking the magic spark of imagination and wonder.

 

Each of the objects listed in the mishna are ordinary but can be elevated to the sublime if used in the proper way.  If however, we choose to treat those objects as mere physical objects then they are no greater than a stick, a hole in the ground, a loaf of bread, or two slabs of stone. 

 

Parshat Korach and in general sefer bamidbar features characters with great talent and potential, all of whom fail to live up to that potential. Korach, Balaam the Meraglim all fall short of their incredible and unrealized abilities and waste their gifts. Even Moshe Rabeinu falls prey at one point to the curse of Chumash Bamidbar, when he squanders his opportunity to enter the Holy Land by losing his temper faith in his nation at the Mei Merivah.

Moshe, in that moment faced the holy Jewish children, thirsty for God, but all he was able to see was thirst for water.

If only someone could have told him that it wasnt water they needed - לא צמא למים! 

All the more so is this the case by the villains, Korach and Balaam - who are conquered by a giant pit, the staff of Aaron, and a donkey respectively - all items created in the twilight zone of creation.

 

In the waning moments before Shabbos God saved the most important creation for last, and that is bechira- choose your own adventure, elevate your talents, your personality. Put your money to holy use - instead of lording it over others, assist them. If you are blessed with great intelligence - inspire others by articulating a vision in a manner that will improve the world. Use your charm and natural physical capabilities in a constructive and creative fashion.  These are attributes that are completely value neutral - yet mankind can elect to elevate them beyond the חול to achieve greatness.

As Korach is consumed by the ground and Aaron’s staff begins to blossom and produce almonds - the Jewish people are reminded that it’s not a stick if you are willing to see beyond what appears in front of your eyes. 

 

דרך חיים על אבות פרק ה משנה ו

ופירוש המשנה הזאת מה שהוצרכו חכמים לומר כי יש דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, דבר זה הזמן של ערב שבת בין השמשות הוא הגורם. וזה מפני כי שאר בין השמשות שהוא לא יום ולא לילה, ממה נפשך אם הוא יום הרי הוא זמן של ששת ימי בראשית ואם הוא לילה גם כן הוא זמן של ששת ימי המעשה ואין כאן חדוש, אבל בערב שבת בין השמשות מצד שהוא בין השמשות של קדושה הוא יותר במדריגה משאר ימי הטבע שאינם כל כך במדריגה. ואי אפשר לומר שלא יהיה נברא בו דבר שהרי אינו שבת גמור הוא, ואי אפשר שיהיה נברא בו כמו שנברא בששת ימי בראשית שהרי אינו ימי חול גם כן, ולפיכך נבראו בערב שבת בין השמשות דברים שהם למעלה מן הטבע ואינם טבעיים כמו שנבראו בששת ימי המעשה שכל אלו דברים אינם טבעיים. וכל זה כי בין השמשות של ערב שבת הוא למעלה מששת ימי הטבע כמו שהשבת מצד קדושתו הוא למעלה מן ששת ימי בראשית. ולפיכך בין השמשות של ערב שבת אי אפשר שיהיה בלא בריאה כי עדיין לא נכנס השבת שהוא שביתה גמורה, ואי אפשר שיהיה נברא בו הדברים הטבעיים שהרי הוא יותר במדריגה מששת ימי המעשה, ולפיכך נבראו בו אלו דברים שאינם טבעיים לגמרי והם קרובים אל הטבע. כי כל אלו דברים הם דברים גשמיים ומצד שהם גשמיים הם דברים טבעיים, ומצד שאינם כמו שאר דברים טבעיים הם יוצאים מן הטבע ונאמר על זה שנבראו בין השמשות של ערב שבת.

 

 

דרך חיים על אבות פרק ה משנה ו

ועוד כי אף שהוא זמן לא נחשב זמן כלל שהוא כמו רגע שאמר ר' יוסי שאי אפשר לעמוד עליו ולפיכך נבראו בו עשרה דברים כמו שהתבאר כמה פעמים. ושאר בין השמשות אינו כל כך במדריגה, וכל י"א מוסיף הזמן שהוא יותר רחוק ולעולם ההוספה האחרונה קרוב יותר אל הטבע מפני שהוא קרוב לזמן ששת ימי המעשה לכך הוסיפה המשנה צבת בצבת עשויה והוא תוספות האחרון, והוא דבר דומה אל ענין הטבע, עד שהחכמים חולקים ואומרים כי הוא בריה בידי אדם לגמרי הוא כמו שאר בריות. ודברים אלו הם דברי חכמה מאוד, אך כי יש עוד טעם באלו התוספות על עשרה דברים, ודבר זה יש להבין מענין בין השמשות ואין להאריך בדברים כמו אלו

 

---

^[1] משנה מסכת שבת פרק ב

^[2] Derech Chaim 5:6